פסק-דין בתיק ת"א 17664-06-10

מבוא

1.         תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לתובע, מורדכייב עזריה (להלן: "התובע"),יליד 1967, כתוצאה מפגיעתו בתאונת עבודה שארעה ביום 5.8.04 (להלן: "התאונה").

בעת אירוע התאונה, עבד התובע בשירות הנתבעת מס'1, סולל בונה פיתוח וכבישים בע"מ (להלן: "נתבעת 1" או "סולל בונה").

הנתבעת מס' 2, ביטחה את אחריותה של סולל בונה, בביטוח אחריות מעבידים.

2.         התביעה הוגשה בתחילה לבית משפט השלום בכפר-סבא. לאחר שמונו מומחים רפואיים מטעם בית המשפט, הוגשו תחשיבי נזק וניתנה הצעת פשרה על ידי בית המשפט, ביקש התובע להעביר את הדיון בתביעה, לבית המשפט המחוזי. לאחר העברת התובענה לבית משפט זה, תוקן כתב התביעה על דרך של צירוף הנתבעת מס' 3, רשות הנמלים והרכבות בע"מ (להלן: "נתבעת 3" או "רשות הנמלים והרכבות"), אשר הזמינה  את ביצוע עבודות חפירת המנהרה, במהלכן ארעה התאונה.

3.         הנתבעות הגישו הודעות לצדדים שלישיים, בין היתר, בטענות כפל ביטוח.

4.         בישיבת יום 23.5.12, הוגשה על ידי הנתבעות והצדדים השלישיים, הודעה בדבר הסכמה דיונית על פיה בכל חיוב שיושת על מי מהנתבעות, כלפי התובע, תשאנה המבטחות בנטל הפיצוי כמפורט בסעיף 2 להודעה.

ההודעה אושרה  וניתן לה תוקף של החלטה ופסק דין חלקי במסגרת ההודעות לצד ג'.

5.         עוד יצויין כי המוסד לביטוח לאומי ("המל"ל"), הגיש תביעת שיפוי בגין גמלאות נכות מעבודה המשולמות לתובע. תביעה זו נדונה במסגרת ת"א 20328-06-11, אשר הדיון בו אוחד עם הדיון בתביעת התובע.

ביום 23.5.12, הוגשה הודעה על הסדר פשרה בתביעת המל"ל, במ/1, ההסדר אושר וניתן לו תוקף של פסק דין. הדיון נמשך על כן בתביעת התובע בלבד.

נסיבות אירוע התאונה

6.         התובע וחברו לעבודה, מר שמואל פנקר (להלן: "פנקר"), העידו על נסיבות התרחשות התאונה ולמעשה אין מחלוקת שהתאונה ארעה כמתואר בעדותם.

התובע ופנקר העידו כי התאונה ארעה בעת ביצוע עבודות חפירת מנהרה, בתחנת הרכבת במודיעין. במהלך העבודה, ארעה תקלה במכונת הכרסום המשמשת לחציבת המנהרה והתובע ופנקר, התבקשו לתקנה. לצורך כך, נכנסו התובע ופנקר למנהרה על מנת לפרק את צינור הלחץ הפגום ממכונת הכרסום ולהביאו לתיקון במוסך. לאחר תיקון הצינור, שבו התובע ופנקר לתוך המנהרה על מנת להרכיב את צינור הלחץ החדש.  מכונת הכרסום עמדה במקום בו תקרת המנהרה לא היתה מבוטנת. לפתע, תוך כדי תיקון המכונה, ניתק סלע מתקרת המנהרה ונפל על התובע ועל פנקר.

שאלת האחריות

7.         ב"כ סולל בונה, לא חלק בסיכומיו על אחריות מרשתו, כמעסיקתו של התובע, לארוע התאונה. המחלוקת בשאלת האחריות מתמקדת בשאלת אחריותה של הנתבעת 3 - רשות הנמלים והרכבות, לארוע התאונה ובשאלת רשלנותו התורמת של התובע - אם בכלל.

אדון בשאלות אלה, על פי סידרן כאשר נקודת המוצא הינה כי על סולל בונה, כמעבידתו של התובע, מוטלת אחריות בנזיקין, כלפי התובע, בגין ארוע התאונה.

עוד יצויין כי נוכח ההסדר שהושג בין הנתבעות לצדדי ג', במ/2, בדבר חלוקת נטל התשלום לגבי כל חיוב ופיצוי שיפסק לזכות התובע, בין המבטחות השונות (בין היתר בהתאם ליחסי כפל הביטוח), הנפקות היחידה שיש לשאלת אחריותה של רשות הנמלים והרכבות ושיעור אחריותה, אם תמצא כזו, ביחסים שבינה לבין סולל בונה , הינה למקרה בו יקבע כי סכום הפיצויים לו זכאי התובע, "נבלע" בתגמולי המל"ל . במקרה זה יהא מקום לדון בשאלת זכאותו של התובע לפיצוי בשיעור של 25% מסכום הפיצויים, מצד ג'  - דהיינו ממזיק שאינו בגדר מעביד, בהתאם להוראות סעיף 330 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה - 1995  (להלן:"חוק הביטוח הלאומי").

אחריות הנתבעת 3

8.         בפתח הדיון יצויין כי לא הובאו ראיות ישירות בשאלת אחריותה של רשות הנמלים והרכבות, כיזם וכמזמינת העבודה של כריית המנהרה, לארוע התאונה.